החלטה בתיק ה"פ 20-10

רקע

בפניי בקשה מטעם המשיבים 6-8 בהמרצת הפתיחה (להלן: "המבקשים") לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

בהמרצת הפתיחה שהוגשה, נתבקש ביהמ"ש להצהיר כי, האגודה הלאומית לעזרת המסיונרים הקתולים האיטלקיים (להלן: "האגודה"), הינה הבעלים של מס' רישיונות הפקת מים הרשומים על שם המבקשים וכי יש לרשום רישיונות אלו על שמה, בפנקס המים המתנהל ברשות הממשלתית  למים.

לטענת האגודה, היא הבעלים של המקרקעין שהוחכרו למבקשים על פי הסכמי החכירה ואשר במסגרתם ניתנו למבקשים זכויות שימוש במים למטרות חקלאיות, משנסתיימה תקופת החכירה פגו גם זכויות השימוש במים  של המבקשים.

עוד נטען כי האגודה פעלה לסילוק ידם של המבקשים מהמקרקעין לגביהם ניתנו רישיונות מים ואף קיבלה לטובתה פסקי דין לסילוק ידי המבקשים.

כן טענה האגודה כי פנתה פעמים רבות לגוף המוסמך על הפקת רישיונות מים, נציב רשות המים, בבקשות חוזרות ונשנות כי הלה יעביר את רישיונות המים אשר רשומים על שמם של המבקשים וירשום אותם על שמה אך בקשותיה הושבו ריקם ופניותיה לא טופלו.

טענות המבקשים

לטענתם, יש לדחות את הבקשה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית שכן הרשות המוסמכת בסעדים המבוקשים בהמרצה, הינה הרשות הממשלתית למים וביוב (להלן: "נציבות המים") או בית המשפט המחוזי בשבתו כבית הדין לענייני מים (להלן: "בית הדין לענייני מים") אשר הוקם  מתוקף חוק המים.

הרשות המוסמכת לתת רישיון הפקת מים ו/או לשנותו הינה נציבות המים וזאת מכוח ס' 23 ו- 30 לחוק המים ותקנות שהותקנו מכוחו ועל כן בכל נושא כגון דא  יש לפנות אליו בבקשה מסודרת.

כן נטען כי היה ומבקש הנפקת  רישיון המים  ו/או שינויו  נפגע מהחלטת מנהל נציבות המים עליו להגיש ערר לבית הדין לענייני מים אשר בין יתר סמכויותיו הוקנתה לו הסמכות לדון במסגרת הערר בהחלטות מנהל הרשות הממשלתית, לרבות החלטות לעניין שינוי רישיון מים  וזאת בהתאם       לס' 31 (א) לחוק המים.

כן נטען כי האגודה עצמה הכירה בסמכות מנהל נציבות המים, לשנות את הרישום של רישיונות המים אשר על שם המבקשים ומודה (בס' 12-13 להמרצה) כי פנתה לרשות המים בבקשה לשינוי הרישום בפנקס המים אולם, לא זכתה למענה. אף על פי כן, האגודה בחרה שלא ללכת בדרך המלך ובמקביל לפנייתה להליך מנהלי המתנהל ברשות הממשלתית למים פנתה גם בדרך של המרצה גם לבית משפט זה, בבקשה שיצהיר שרישיונות המים הינם בבעלות האגודה וכי יש לרשמם בפנקס המים.

לטענתם, לא ניתן מחד לפנות להליך מנהלי בנושא שכולו בסמכותו של מנהל נציבות המים ומאידך, לפנות בדרך של המרצה  לבית המשפט וזאת בניגוד גמור לאמור בהודעה המוסכמת מטעמה       מיום 30/06/10.

לחלופין, נתבקש בית המשפט ליתן להם ארכה של 15 יום  מיום ההחלטה בבקשה זו, להגשת תשובה מטעמם להמרצה.

לטענת המבקשים, האגודה הודתה בהמרצת הפתיחה גופה כי פנתה מס' פעמים רבות לגוף המוסמך על הפקת רישיונות מים ,נציב רשות המים, בבקשות חוזרות ונשנות  כי יעביר את רישיונות המים על שם המבקשים וירשום אותם על שמה בפנקס המים אותו הוא מנהל, אולם נענתה בשלילה. כבר בכך, גילתה האגודה את הכרתה וידיעתה באשר לסדרי הדין הראויים בנוגע לסוגיית שינוי רישום  בפנקס המים.

כן טענו כי  במסגרת הודעה  מוסכמת שהוגשה לבית המשפט בס' 6 הודיעו הצדדים כך: "היה ומנהל הרשות יסרב לבקשת המבקשים יוכלו המבקשים להגיש ערר על החלטתו זו לבית דין למים שהוא הערכאה  המוסמכת על פי ס' 31 לחוק המים" ואין לאגודה אפשרות לחזור בה מהודעה זו.

תגובת האגודה

לטענת האגודה, מדובר בתובענה לפסק דין הצהרתי, במסגרתה עותרת היא לסעדים כנגד המבקשים בקשר להיותה זכאית להירשם כבעלת רישיונות המים שכן משפקעה זכות המבקשים לחכור למטרות חקלאיות את מקרקעי האגודה  לא נותרה  בידם כל טענה  ו/או זכויות ברישיונות המים.

כן נטען כי לא קמה לבית הדין למים כל סמכות מכוח חוק המים לדון בתובענה שכן עניין התביעה אינו מנוי באחד מסעיפי חוק המים שבגינם ניתן לפנות אליו.

עוד טענה האגודה כי נציבות המים אינה מוסמכת להורות על הסבת רישיון על שמה של האגודה והיא זקוקה לצו משפטי שמי שמוסמך לתיתו הוא בית המשפט המחוזי ולא בית הדין למים.